לדלג לתוכן

פורטל:אשדוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

סמל העיר אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל. נוסדה ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן יבנה, בקצה הדרומי של מטרופולין גוש דן. בשטחה זורם נחל לכיש.

אשדוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר כאחת מחמש ערי פלשתים החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים בתל מור ובאשדוד ים, ובעת המודרנית הפכה לעיר נמל בזכות אחד מסמליה המובהקים – נמל אשדוד, הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב.

מאז הקמתה, אשדוד קולטת עלייה יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז העולים החדשים בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה. אשדוד חברה בפורום ה-15.

איפה כדאי לי לבקר?

פארק לכיש, 2023

פארק לכיש הוא פארק בשטח של כ-650 דונם המשתרע לאורך הגדה הדרומית של נחל לכיש, בתחומי העיר אשדוד ולפני שפך הנחל אל הים, דרומית לנמל אשדוד. אורכו של הפארק כשלושה קילומטרים ורוחבו אינו עולה על 200 מטר. הפארק כולל פינת חי גדולה.

בין הפארק לעיר, ממוקם רובע פארק לכיש.

הערה עודכן במרץ 2024.

מה איבדנו באשדוד?
-אתה חולם, אחי? במה העסיקו אתכם שם כל הבוקר שאתה לא מבין? לא באשדוד – את אשדוד תכף נאבד!

מישקה בן-דוד, מתוך ספרו "הכריש", 2017
גשר עד הלום לאחר סערות החורף
עמוד ראשי
ראו גם – תל אביב במלחמת העצמאות, נחל לכיש, אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות

גשר עד הלום הוא גשר על נחל לכיש הבנוי במקביל לכביש 4 ליד אשדוד, סמוך למחלף עד הלום. גשר עד הלום הוא הנקודה הצפונית ביותר אליה הגיע חיל המשלוח המצרי שפלש לארץ ישראל במלחמת העצמאות ומכאן שמו העברי. הגשר הוא אתר מורשת. הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 בידי השלטון העות'מאני מעל אפיק ואדי סוכריר שחצה את דרך יפו-עזה בקטע בין יִבְּנא למג'דל (כיום, אשקלון). הוא נבנה על יסודותיו של גשר מהתקופה הממלוכית והתקופה הרומית, כשלושה קילומטרים צפונית לעיירה איסדוד, ונקרא בערבית ג'סר איסדוד.

במלחמת העולם הראשונה, עם התקדמותו צפונה של חיל המשלוח המצרי – עשרת ימי מרדף פלשת, השתלטו כוחות מדיוויזיית האנזא"ק על גשר איסדוד, לאחר שחובל על ידי העות'מאנים הנסוגים, והקימו ראש גשר מצפון לשפך לוואדי סוכריר[1]. במלחמת העצמאות במסגרת מבצע ברק, על מנת לעכב את תנועת המצרים המשוערת לכיוון תל אביב, פוצצה פלוגה ב' מגדוד 53 של חטיבת גבעתי את הגשר. ב-29 במאי נכנס הכוח המצרי לאשדוד, בדרכו לתל אביב, והמשיך צפונה כשלושה קילומטרים עד שנעצר בג'סר אסדוד המפוצץ. לפנות ערב, הופתעו המצרים על ידי תקיפה אווירית של ארבעת מטוסי אוויה S-199 ("מסרשמיט" או "סכין") הראשונים של טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי[2]. הכוח המצרי רותק לעמדותיו.

ועדת השמות הממשלתית רצתה להנציח את מלחמת העצמאות, וביקשה הצעות לשם חדש עבור יישוב ליד הגשר בשנת 1952.[3][4] היו גם הצעות לשמות אחרים[5]. למרות שבהתחלה השם "עד הלום" קיבל בהצבעה בוועדת השמות רק 2 קולות, מול 3 קולות עבור השם המקוצר - "הלום", בסופו של דבר ב- 31 לאוגוסט 1952, השם "עד הלום" הפך לשמו הרשמי של היישוב.[6] אלא שבניית היישוב לא יצאה אל הפועל, והשם ניתן לגשר שהיה במקום. השם "עד הלום" הוצע על ידי הרמטכ"ל דאז, יגאל ידין, ”כי עד נקודה זו הגיעו המצרים בפלישתם וכאן ספגו מהלומותינו”.[7]

מטה החברה נמצא ברובע ג' בעיר.

הערות שוליים

  1. ^ פילדמרשל א.פ. ויול, מסעי-המלחמה בארץ-ישראל, הוצאת מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, מהדורה שלישית 1979, עמ' 131
  2. ^ זהר נייגר, ‏עד הלום: זהו סיפור התקיפה הראשונה של חיל-האוויר הישראלי, באתר חיל האוויר הישראלי, 29 במאי 2022
  3. ^ ארכיון המדינה, ועדת השמות הממשלתית (התכתבות) (עמ' 120)
  4. ^ ארכיון המדינה, ועדת השמות הממשלתית - דואר יוצא (עמ' 219)
  5. ^ ארכיון המדינה, סיקרות לישיבות הועדה לשמות ישובים (עמ' 579)
  6. ^ ארכיון המדינה, ישיבות המליאה (עמ' 155)
  7. ^ ארכיון המדינה, ועדת השמות הממשלתית - דואר יוצא (עמ' 220)
קפה אשדודי בבית הקפה דוגה (Cafe DogA), רובע א', 2023
הכנת קפה אשדודי, בית תה "ספוקי" ברובע א', 2024

אם תבקשו בבית קפה בעיר אשדוד "קפה אשדודי", יוגש לכם קפה מסוג אמריקנו בכוס צרה (הייבול), מעורבב עם חלב. לא ברור לחלוטין מאין התחיל המנהג. ישנה אגדה אורבנית כי כוס ההייבול מקורה ב"קפה פינתי" ששכן ברחוב רוגוזין ברובע א', שם התקבלה הסברה, עקב תייר אמריקני שהגיע למקום וביקש לשתות בכוס גבוהה ללא ידית – כי כך יש להגיש קפה אמריקנו. הקפה הייחודי, שלא היה אמריקנו, קיבל את הכינוי על שם העיר בה הפך לנפוץ.

מומלצי ויקיפדיה: אשדוד

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנורמות של אשדוד בוויקישיתוף
דרום העיר אשדוד, במבט מן הים
דרום העיר אשדוד, במבט מן הים

תודה רבה כל התורמים לבניית הפורטל!
אתם מוזמנים לציין את שם המשתמש שלכם כאן מטה

כובש המלפפוניםארז האורזIdoc07יודוקוליסהאשדודימיכאליOvedcNizzan CohenSaifunnyChenspec

פורטל אשדוד הוקם על ידי מקף־עברי במרץ 2024 בעקבות זיהוי הצורך לכתוב ולהרחיב את הידע בנושא אשדוד באינטרנט. לפורטל קדם מיזם אשדוד שהוקם בנובמבר 2023.