משפחת טולידאנו
משפחת טולידאנו ידועה במרוקו ובייחוד במקנס, כשושלת של רבנים ודיינים פוסקי הלכה, החל מהמאה ה-15.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור השם מצביע על עיר המוצא של מייסדי המשפחה טולדו (בירת קסטיליה) שבאנדלוסיה שבספרד. השם היה נפוץ בעיר מכנאס ומשם בהגירה גם בטנג'יר וראבאט. כזכר לגירוש קיימת אגדה לפיה ביום עוזבם את עירם המגורשים נשבעו לעולם לא לחזור אליה – טולדו נו ! וכך נוצר השם. כבר הוכח שאגדה זו בטעות יסודה, ועוד קודם הגירוש היו חכמים ספרדיים שנכנו בשם "טולידאנו", כדוגמת התוכן רבי יצחק טולידאנו, שחיבר ספר "רקיע עגול" וספר "רקיע ישר" בחכמת התכונה[1]. למעשה אין זכר לשבועה זו ולהפך גם לאחר עזיבת ספרד לא איבדו במשך תקופה ארוכה התקווה לשיבה. יתירה מזו, שם המשפחה טולידאנו (TOLEDANO), מופיע לראשונה במסמך משנת 1283 (הרבה לפני גירוש ספרד), בקשר לאברהם טולידאנו מהעיר טרואל שבספרד[2]. לפי ההיסטריון יוסף (ג'ו) טולדנו, משמעות השם היא מ-"טולדנו אנו"[3].
ראשי המשפחה באותם הימים היה רבי יוסף – שכונה בפי בני דורו 'המקובל האלוקי' ובנו רבי דניאל – הידוע כ'ראש רבני קסטיליה'. רבי יוסף, היה תלמיד רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), והוא רבי יוסף פאסי מטולידו (מוזכר בספר בית יוסף). לאחר גירוש ספרד הגיעו רבי דניאל ורבי יוסף לעיר סלוניקי. מאוחר יותר השתקעו השניים בעיר פאס. בניו של רבי דניאל עברו מהעיר פאס לעיר מקנס בשנת ה'שכ"ה (1565)[4].
שושלת משפחת טולידאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יוסף טולידאנו.
- רבי דניאל טולידאנו.
- בנו, רבי יוסף טולידאנו. אחד מבניו היה רבי דניאל[5], חברו של רבי יעקב ששפורטש, ביחד הם לחמו בתנועת השבתאות.
- בנו, רבי ברוך טולידאנו. נפטר ה'תמ"ה (1685).
- בנו, רבי משה טולידאנו. נפטר ה'תפ"ג (1723).
- בנו, רבי חיים טולידאנו (מהרח"ט). נפטר ה'תק"י (1750).
- אחיו, רבי יעקב טולידאנו (מהרי"ט). נפטר ה'תקל"א (1772). נכדו (מבתו) ותלמידו הוא רבי משה מאימראן. נכד נוסף הוא רבי חביב, מחבר ספר "מעגלי צדק" על הש"ס ו"טוב טעם" דרשות.
- בנו, רבי ברוך טולידאנו. נפטר ה'תקע"ז (1817).
- בנו, רבי שלמה טולידאנו. נפטר ה'תקצ"ג (1833)[6].
- בנו, רבי יעקב טולידאנו. נתמנה לדיין בשנת ה'תרט"ו (1855).
- בנו, רבי יוסף טולידאנו. נפטר ה'תר"ף (1920).
- בנו, רבי יעקב טולידאנו (בן יוסף). נפטר ה'תרצ"ב (1932).
- בנו, רבי רפאל ברוך טולידאנו. נפטר ה'תשל"א (1970). בנו (הצעיר), יעקב טולידאנו (צרפת), נפטר ה'תשנ"ו (1996).
- נכדו (מבתו), רבי נסים טולדנו. נפטר 2012.
- נכדו (מבתו), רבי גבריאל טולדנו. נפטר 2016.
ענף אחר שיצא מרבי דניאל (הראשון):
- בנו, רבי חיים.
- בנו, רבי חביב. מכונה גם 'רבי חביב החסיד'.
- בנו, רבי חיים. נפטר לפני ה'תמ"ב (1682).
- בנו, רבי יהודה. נפטר ה'תפ"ט (1729). לרבי יהודה היו 5 ילדים: חיים, דניאל, אליעזר, יוסף, ורובידא.
- בנו, רבי חיים טולידאנו (סאלי). נפטר ה'תקמ"ג (1783).
- בנו, רבי דניאל. נפטר ה'תקמ"ב (1782)[7].
- בנו, רבי משה טולידאנו. נפטר ה'תקל"ג (1773). לא השאיר בנים, אלא בנות.
- חתנו, רבי מאיר טולידאנו (בן רבי משה). וחתנו, רבי יוסף טולידאנו (נכד מהרי"ט).
- בנו, רבי אליעזר.
- בנו, רבי שלמה טולידאנו (מהרש"ט). נפטר ה'תקמ"ט (1789).
- אחיו, רבי משה.
- בנו, רבי מאיר. נפטר בערך בשנת 1835.
- בנו, רבי יהודה טולידאנו. נפטר בערך בשנת 1840. למד אצל סבו רבי משה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב טולידנו, אילן היוחסין של דניאל טולידאנו: [ספר המשפחה של צאצאי הרב דניאל בן יוסף טולידאנו ממשפחת מגורשים מספרד], רמת גן 1999
- פי חכמים, רבני משפחת טולדיאנו, לוד תש"ס
- יעקב משה טולידאנו, נר המערב, תולדות עם ישראל במרוקו, ירושלים תשמ"ט
- יצחק טולידאנו, מקנס ירושלים דמרוקו, ירושלים תשנ"ה
- יואל טולידאנו (בעריכת הרב נתנאל אביטל), ספר קהילת יעקב, פרקי תולדות, ירושלים תשפ"ג
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משחת קדש, טולידאנו (תשע"ח) עמ' 15. ראו גם אוצר ישראל חלק ה ערך טולידאנו
- ^ אילן היוחסין של דניאל טולידאנו עמ' 46
- ^ יוסף (ג'ו) טולדנו, בספרו (בצרפתית) "Une Histoire de familles – Les Noms de familles juifs d'Afrique du nord" Ed. Ramtol – Jérusalem – 1998.
- ^ עמאר, בהקדמת הספר אוהל יעקב למהרי"ט, הערה 6.
- ^ נפטר בשנת ה'תנ"ד (1694). היה אב בית דין במקנס בשנים ה'ת"כ - ה'ת"מ (1660 - 1680), וכיהנו עמו רבי חיים טולידאנו בן רבי חביב החסיד ורבי חסאן אדארוקי
- ^ לפי אנציקלופדיה יודאיקה, נפטר בשנת ה'ת"ר (1840)
- ^ נר המערב עמ' רסג. אמנם בספר מלכי רבנן בערכו מופיע שנפטר בשנת ה'תקל"ז (1777).