מרפאת זמנהוף
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מרפאה  |
| על שם |
אליעזר לודוויג זמנהוף |
| כתובת |
זמנהוף 34 |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1936 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1936 |
| תאריך פירוק |
2012 |
| אדריכל |
יוחנן רטנר |
| סגנון אדריכלי |
הסגנון הבינלאומי |
| מידות | |
| שטח |
4,700 מ"ר |
| קומות |
4 |
| קואורדינטות | 32°04′37″N 34°46′43″E / 32.07694444°N 34.77861111°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מרפאת זמנהוף  | |
  | |
מרפאת זָמֶנהוֹף הייתה מרפאה של שירותי בריאות כללית, ששכנה במרכז העיר תל אביב, בין הרחובות זמנהוף, גדעון, השופטים ושמשון הגיבור, ופעלה משנת 1936 ועד שנת 2012.
היסטוריה ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה תוכנן על ידי האדריכל יוחנן רטנר בשיתוף עם עמנואל וילנסקי ויוסף נויפלד, בשנים 1934 עד 1936. הוא קם על שטח חקלאי בגודל של 1.8 דונם, שהיה שייך לשכונת נורדיה, ואשר צורתו כשל טרפז. המבנה נבנה לפי עקרונות אדריכלות הסגנון הבין-לאומי ושטחו הבנוי עמד תחילה על 2,500 מ"ר. במשך השנים נוספו למבנה שני אגפים נוספים, ושטחו הבנוי הועמד בשנת 1947 על כ-4,700 מ"ר, שהשתרעו על-פני ארבע קומות.
המבנה מתאפיין בחזיתות פשוטות וחלקות, ללא מרפסות או עיטורים ובקירות לבנים. חלק מהפינות מעוגלות, והחלונות נקבעו בשורות ובמרווחים קבועים. המבנה הוגדר על ידי עיריית תל אביב-יפו כמבנה לשימור ברמה בינונית. וכך תואר המבנה בתערוכת ההסתדרות "עשרים שנות בנייה" שנערכה בשנת 1940:
"זהו בניין ענק עם חזית שאורכה 70 מטר, מספר חדריו 70–80 ושטחו כ-2,500 מ"ר... חדריו, כמעט כולם פונים כלפי מערב. דרישה קפדנית זו השפיעה בלי ספק השפעה מכרעת על כל התוכנית. חדרי ההמתנה, המשתרעים לשלושה עברים, מאולם כניסה מרכזי, מפזרים את הקהל ומונעים את הצפיפות. פתרון זה נוח בייחוד מבחינת האוריינטציה. החדרים הם כאן כמעט בגודל סטנדרטי, חדרים גדולים יותר מורכבים משתי יחידות"[1].
המרפאה נקראת על שם רחוב זמנהוף שמצפון לה, הקרוי על שמו של אליעזר זמנהוף, על אף שהכניסה הראשית למבנה נמצאת בצדו הדרומי, הפונה אל רחוב השופטים. במשך שנים רבות, תפקדה מרפאת זמנהוף כאחת המרפאות החשובות בתל אביב ובארץ כולה, וניתנו בה שירותים שונים של רפואה מקצועית. עם זאת, המבנה מיושן והוא שוכן בלב אזור מגורים שרחובותיו צרים והסובל ממצוקת חניה. כל אלה הביאו את הנהלת שירותי בריאות כללית לכלל החלטה למכור את הנכס, וחלק מהמחלקות הועברו למרפאות אחרות, ובעיקר למרפאה חדשה שנחנכה במגדל המאה שברחוב אבן גבירול. בתחילת מרץ 2012 עברו שאר המחלקות למגדל המאה, והמרפאה נסגרה ונהרסה[2][3].
ביולי 2005 נמכר הנכס לחברת "בניני העיר הלבנה", אשר מכרה אותו ליזם פרטי תמורת סכום של 5.3 מיליון דולר[4]. בהתאם לאישורה של מחלקת השימור של עיריית תל אביב-יפו, שניים משלושת אגפי המבנה נהרסו ונבנ מחדש, בעוד שהשלישי שומר. בנוסף הותרה הקמת קומה חמישית בבניין, המשתרעת על חלק משטחו, ומתחתיו נחפר חניון תת-קרקעי[5]. השיפוץ והשימור הושלמו בשנת 2016 והבניין משמש היום כבית מגורים שבו 51 יחידות דיור.
בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרפאת זמנהוף היא מקום התרחשותו של ספר הילדים "מה קרה לקרוקודיל", מאת ע. הלל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרויקט קופת חולים זמנהוף, באתר פרויקט תל אביב
- אלישע פרוינד, מהיום אמור ז"למנהוף: פרידה מהמרפאה המיתולוגית של תל אביב, באתר "דוקטורס אונלי", 14 במרץ 2012
- "מרפאת זמנהוף, זמנהוף 34", בפרויקט "בנייני המאה"
- דני רכט, מתחם קופת החולים זמנהוף, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרפאת זמנהוף, זמנהוף 34, בפרויקט "בנייני המאה"
- ^ חגי מטר, נפרדים מזמנהוף: ננעלה סופית המרפאה בת ה-80, באתר nrg, 14 במרץ 2012
- ^ אלפי שאול, מרפאת זמנהוף בת"א נהרסה: בדרך לבניין בוטיק, באתר ynet, 27 ביוני 2012
- ^ עידו אפרתי, מרפאת זמנהוף בת"א נמכרה ב-5.3 מיליון דולר, באתר ynet, 19 ביולי 2005.
- ^ אורי חודי, אושרה להפקדה תוכנית הפיכת מתחם קופת חולים זמנהוף לשטח מגורים, באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2009