יחיא סנוואר
 | |||||
| יחיא סנוואר, 2011 | |||||
| לידה |
29 באוקטובר 1962 (בן 61) ח'אן יונס, רצועת עזה המצרית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | הרשות הפלסטינית | ||||
| השכלה |
האוניברסיטה האסלאמית בעזה  | ||||
| מפלגה |
 חמאס | ||||
| |||||
  | |||||
יַחְיא אבראהים חסן סִנְוָאר (בערבית: يحيى إبراهيم حسن السنوار, תעתיק מדויק: יחיא אבראהים חסן אלסנואר; נולד ב-29 באוקטובר 1962) המכונה אבו אבראהים, הוא מנהיג ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה וממייסדי הזרוע הצבאית של החמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם.
ביוגרפיה
סנוואר נולד ב-29 באוקטובר 1962, וגדל במחנה הפליטים ח'אן יונס. מקור משפחתו מאל-מג'דל. לאחר סיום בית הספר לבנים בח'אן יונס, למד באוניברסיטה האסלאמית בעזה, וקיבל תואר ראשון בלימודים ערביים.[1] דווח כי היה חבר ילדות של מוחמד דף[2].
פעילות חמאס מוקדמת
סנואר נעצר לראשונה ב-1982, בזמן שלמד, למשך מספר חודשים[3]. בכלא, הוא התיידד עם מספר פעילים פלסטינים אחרים והחליט להקדיש את עצמו ל"סוגיה הפלסטינית". הוא היה ממקימי מנגנון הביטחון הפנימי של חמאס (המג'ד). בגלל פעילותו שם, הוא נכלא שוב למשך שמונה חודשים ב-1985[3].
היה מעורב בהקמה של חמאס בדצמבר 1987[4], ובאופן ספציפי היה פעיל במנגנון המודיעין הפנימי לאיתור ורצח של משתפי פעולה עם ישראל.
מאסר בישראל
ב-1989 הורשע ברצח פלסטינים שחשד בהם כי שיתפו פעולה עם ישראל, ונידון לחמישה מאסרי עולם. במהלך שהותו בכלא למד עברית שוטפת ואף התראיין בעברית בטלוויזיה הישראלית. בשנת 2008, בעת שהייתו בכלא בישראל, עבר ניתוח להסרת גידול סרטני במוחו.[5]
בכלא היה ידוע כאסיר בעל עוצמה והשפעה על שאר האסירים, המסוגל להתייחס באלימות קשה למתנגדים וליריבים בתוך חמאס, ובשל כך אף קיבל את הכינוי "הקצב מח'אן יונס". עם זאת, היה ידוע גם כמי שמסוגל לרקום קשרים טובים עם אנשי הביטחון הישראלי. סינוואר היה מקורב לאחמד ג'עברי, שהבטיח במשא ומתן על עסקת שליט שסינוואר ייכלל בעסקת חילופי שבויים.
בשנת 2011 שוחרר במסגרת עסקת שליט[6] ונחשב לבכיר המשוחררים בהסכם. קרבתו לאחיו מוחמד סנוואר, שהיה מעורב בכליאת שליט, הקנתה לו מעמד בארגון העסקה והבטיחה את שחרורו. עסקת שליט העלתה את קרנו בקרב אנשי הארגון.
לאחר השחרור
בנובמבר 2012, בזמן מבצע עמוד ענן, סנואר נפגש עם מפקד כח קודס, קאסם סולימאני, בטהרן.
בשנת 2015 הוא הוכרז כטרוריסט על ידי ממשלת ארצות הברית.[7]
שליט חמאס בעזה
בפברואר 2017 נבחר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה[8] והחליף את אסמאעיל הנייה. בין השניים נוצר נתק שהשפיע לרעה על הארגון.[9]
במרץ 2018 הוביל את העימותים בגבול עם ישראל ואף השתתף בהם בעצמו.[10][11] עליית השפעתו סימנה את חזרת מוקד תנועת חמאס לעזה, שבה צמחה, על חשבון חמאס מחוץ לישראל בהנהגת ח'אלד משעל, אסמאעיל הנייה ומוסא אבו מרזוק.
בבחירות הפנימיות לראשות ממשל חמאס בעזה, שהתקיימו ב-9 במרץ 2021, סנואר נבחר שוב לקדנציה נוספת של ארבע שנים. בתחילה ניצח אותו ניזאר עוודאללה בסיבוב הראשון בפער של 7 קולות.[12] בכיר אנונימי לשעבר בפת"ח טען כי מרואן עיסא, מספר 2 בזרוע הצבאית של חמאס, איים עם אנשיו על חברי ועדת השורא ודרש שיתמכו במועמדותו של סנוואר.[13] בסופו של דבר ניצח סנוואר בסבב רביעי את עוודאללה.[14] לאחר ההפסד בבחירות, עוודאללה ברח מעזה.[13]
לטענת בכיר פת"ח, בכירים הנחשבים למתונים בהנהגת חמאס, הבינו כי פניו של סנוואר לעימות חזיתי גדול עם ישראל, ומילטו את עצמם ואת משפחותיהם מרצועת עזה לאחר ניצחונו בשנת 2021, בהם איסמעיל הנייה וח'ליל אל-חיה. אחרים ברחו מספר ימים לפני מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, כולל ראזי חמד ובנו הבכור של הנייה.[13] לטענתו הם לא ידעו את המועד המדויק, אך ידעו על עצם קיומה.
במלחמת חרבות ברזל
ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס בהנהגת סנוואר במתקפת הפתע על ישראל, בה נרצחו כ-1,200 ישראלים וזרים, ונחטפו למעלה מ־250 ישראלים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל, שגרמה לעשרות אלפי הרוגים, לחורבן נרחב ברצועת עזה ולהפיכת יותר ממיליון מתושבי צפון הרצועה לפליטים.
ביתו הופצץ בתחילת המלחמה[15]. בינואר 2024 הכניס האיחוד האירופי את שמו של סנוואר לרשימת פעילי הטרור שלו, ובכך השית עליו סנקציות כלכליות.[16] עוד קודם לכן, צרפת, בריטניה ויפן הטילו עליו סנקציות בעצמן, והקפיאו משאבים וכסף שהחזיק תחת ריבונותן.[16]
דעותיו
אמנה משיחית
בכתבה של שלומי אלדר משנת 2024, מספר פלסטינים עשירים שנמלטו למצרים מרצועת עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, תארו כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת סנוואר והביאו אותם להאמין כי בסיוע התערבות אללה הם יצליחו לכבוש את כל ישראל.[13] לפי סופיאן אבו זיידה, ובכירי פת"ח נוספים, כשנתיים לפני המלחמה, החל משנת 2021, החלו בהנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים של אחרית הימים ועל מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל-ואד אל אחי'ר) כחלק מיום הדין באסלאם, שבה כל בני האדם יהפכו למוסלמים. לדבריו, סוונאור ואנשיו פרשו פרשנות קיצונית ומילולית של "ההבטחה" ופרוש זה חלחל לכל המסרים שלהם - בדרשות, נאומים, הרצאות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. המסר המרכזי היה קיום ההבטחה האחרונה כולל הריגת כל ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם.[13]
מסרים אלה היו גלויים, אולם נחשבו כדברי טרוף, או מסר שנועד לטובת יחסי ציבור, כדי להסיט את תשומת הלב מהבעיות הכלכליות והמצוקה של תושבי עזה.[13] אות נוסף להקצנה זו היה כנס שהתקיים בשנת 2021 שבו דנו אנשי חמאס בפרטי פרטים בניהול ישראל לאחר כיבושה, כולל, הקצאת אנשים לצורך ניהול קנטונים שונים, רשימת מלאי לנכסים בישראל, ותוכניות למניעת בריחת מוחות יהודים מישראל לאחר כיבושה.[13] בנאום כתוב ששלח סנוואר לוועידה, הוא רמז כי כיבושה המלא של ישראל קרוב, וכי "שחרור מלא של פלסטין מהים עד הנהר" הוא לב החזון האסטרטגי של חמאס.[13]
היחס לישראל ולסכסוך
ב-30 במאי 2019, סנואר נאם בכנס ברצועת עזה, בו אמר כי "אני מכריז שהקונפליקט הזה יסתיים רק עם ההסרה של הכיבוש מכל אדמותינו הכבושות, ולא לפני שנחזור לירושלים ונתפלל בשטחים המשוחררים והמטוהרים של מסגד אל-אקצא, ברצון אללה. [...] הקונפליקט הזה יסתיים רק עם ההסרה של הכיבוש מעל כל אדומתינו הקדושות"[17].
ניסיונות חיסול
לטענת בן כספית, במהלך השנים סירב בנימין נתניהו, לפחות 6 פעמים, לתוכניות של השב"כ להרוג את סנוואר. אביגדור ליברמן טען גם הוא שנתניהו נתן חסינות לסנוואר ושאר מנהיגי החמאס. נתניהו טען שפרסומו של כספית משולל יסוד.[18]
במהלך מבצע שומר החומות דרש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להרוג את מוחמד דף, או בעדיפות שנייה את סנוואר, אך צה"ל והשב"כ לא הצליחו בכך.[19] לאחר המבצע טען ראש השב"כ נדב ארגמן שסנוואר הופך לאתגר אסטרטגי עבור ישראל ודרש להורגו. דרישתו זאת לא נענתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.[20] יוני בן מנחם טען שההימנעות מלהרוג את סנוואר נבעה מכך שישראל כבולה מבחינה מדינית, ולא רצתה להיות מואשמת בפתיחת סבב לחימה נוסף ברצועת עזה.[21]
באוגוסט 2021, לאחר ששוב נורתה רקטה מעזה לעבר ישראל, דרש ראש הממשלה נפתלי בנט להרוג את סנוואר, והוקם חפ"ק ייעודי של צה"ל והשב"כ לביצוע המשימה. למרות לחץ של ראש הממשלה המשימה לא יצאה לפועל. במאי 2022 בנט העלה שוב את האפשרות לחסלו, אך בצבא התנגדו, והוא ביטל את הפעולה.[19] חמאס התייחס לפרסום על כוונה זו והכריז כי איום בפעולה כזו תביא ל"רעידת אדמה".[22]
חיים פרטיים
בנובמבר 2011 נישא סינוואר לסמר אבו זמר, הצעירה ממנו ב-18 שנה, ויש להם ילד. על פי מקורות אחרים, סינוואר נשוי לשתי נשים, ויש לו תשעה ילדים.[23]
קישורים חיצוניים
חדשות 2, מנהיג חמאס החדש בעזה ב-2006: "יודעים שאין ביכולתנו לפרק את ישראל", באתר מאקו, 14 בפברואר 2017- רפי רשף, הריאיון הנדיר של סינוואר ב-2006: "נמרר לישראלים את החיים בדיאלוג על הפסקת האש", באתר מאקו, 23 במאי 2021
- אסף גבור, מקור ראשון, בעל הבית החדש: לאן מועדות פניו של יחיא סנוואר?, באתר nrg, 18 בפברואר 2017
פרנצ'סקה בורי - עזה, "הפסקת אש מבחינתי היא שקט מוחלט. וסיום המצור", באתר "ידיעות אחרונות", 5 באוקטובר 2018
אמיר בר שלום, "עיניים של רוצח": פחדן, פיקח ושונא ישראל - לאן מנווט יחיא סינוואר?, ערוץ תאגיד השידור הישראלי, באתר יוטיוב, 25 במאי 2018- זמן אמת עונה 7, בחזרה לקצב מחאן יונס - יחיא סינוואר, בערוץ היוטיוב של כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי (שודר לראשונה בשנת 2019)
- חיים לוינסון, "חנקתי אותו. הוא הבין שמגיע לו למות": העדויות של יחיא סינוואר כשנחקר בישראל, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2023
- נטע סרוסי, המסמכים שחושפים: כך קיבל רב המרצחים יחיא סינוואר חנינה מממשלת ישראל, באתר גלובס, 7 ביוני 2024
הערות שוליים
- ^ "Yehya Ibrahim Sinwar". Ezzedeen AL-Qassam Brigades. ארכיון מ-2 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bolliger, Monika; Heyer, Julia Amalia; Koelbl, Susanne; Reuter, Christoph; Schaap, Fritz; Schröder, Thore; Zand, Bernhard (2023-12-21). "A Gaza Conundrum: The Story Behind the Rise of Hamas". Der Spiegel (באנגלית). ISSN 2195-1349. נבדק ב-2024-06-29.
- ^ 1 2 يحيى السنوار.. أسير محرر يقود حماس في قطاع غزة, الجزيرة نت (בערבית)
- ^ Bolliger, Monika; Heyer, Julia Amalia; Koelbl, Susanne; Reuter, Christoph; Schaap, Fritz; Schröder, Thore; Zand, Bernhard (2023-12-21). "A Gaza Conundrum: The Story Behind the Rise of Hamas". Der Spiegel (באנגלית). ISSN 2195-1349. נבדק ב-2024-06-29.
- ^ ישראל ריפאה את סנוואר מגידול בראש, קונטאר היה השליח שלו", באתר מעריב אונליין, 14 בפברואר 2017
- ^ אבי יששכרוף, האויב מספר אחת: המנהיג החדש של חמאס בעזה, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2015
- ^ "Terrorist Designations of Yahya Sinwar, Rawhi Mushtaha, and Muhammed Deif". United States Department of State. 8 בספטמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-14 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ יאסר עוקבי, איסמעיל הנייה הודח מהנהגת חמאס, יחיא סנואר נבחר במקומו, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
- ^ דניאל סיריוטי, קרע חסר תקדים בחמאס: ארגון הטרור מפוצל בין סינוואר להנייה, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2018
- ^ מרגיש בטוח? סינוואר הגיע לגדר, באתר מאקו, 30 במרץ 2019
- ^ עזה: סינוואר הגיע להפגנות בגבול, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ נורית יוחנן, דיווחים פלסטיניים: דרמה בהנהגת חמאס - יחיא סינוואר הודח מראשות התנועה בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 במרץ 2021
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 שלומי אלדר, בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים, באתר הארץ, 4 באפריל 2024
- ^ ירון שניידר, יחיא סנואר ניצח בבחירות - וימשיך לכהן כמנהיג חמאס ברצועת עזה, באתר מאקו, 10 במרץ 2021
- ^ Middle East Eye (2023-10-07), Israeli rockets target house of Hamas leader Yahya Sinwar in Gaza, נבדק ב-2024-06-29
- ^ 1 2 האיחוד האירופי הודיע: הטלנו סנקציות על יחיא סינוואר, באתר ישראל היום, 16 בינואר 2024
- ^ MEMRI TV Videos (2019-06-03), Hamas Leader Yahya Sinwar: If Not for Iran's Support, We Would Not Have Our Missile Capabilities, נבדק ב-2024-06-29
- ^ בן כספית, החיסול שלא היה: 6 פעמים הוצע לנתניהו להרוג את סינוואר, באתר וואלה, 28 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 יוסי יהושוע, צה"ל לא ממליץ לדרג המדיני לחסל כעת את סינוואר, באתר ynet, 8 במאי 2022
- ^ יואב לימור, ההמלצה הדרמטית של ראש השב"כ לשעבר שלא התקבלה, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
- ^
מנהיג חמאס יחיא סינוואר סידר לעצמו חסינות מפני חיסול ישראלי, סרטון בערוץ "יוני בן מנחם", באתר יוטיוב (אורך: 02:33), 3 ביוני 2021
- ^ כתבי ynet, חמאס: "חיסול סינוואר יוביל לרעידת אדמה", באתר ynet, 7 במאי 2022
- ^ Yoni Ben Menachem, Egypt Likely to Deny Asylum to Yahya Sinwar and Hamas Military Leadership, Jerusalem Center for Public Affairs, 2024-02-18 (באנגלית אמריקאית)
| חמאס
| ||
|---|---|---|
| מחלקות | הלשכה המדינית של החמאס • גדודי עז א-דין אל-קסאם | |
| היסטוריה | אמנת חמאס • תמיכת איראן בחמאס • תמיכת טורקיה בחמאס | |
| קרבות ומלחמות | האינתיפאדה הראשונה • האינתיפאדה השנייה • עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה • מבצע עופרת יצוקה • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • מבצע שומר החומות • מבצע חגורה שחורה • מתקפת הפתע על ישראל (2023) • מלחמת חרבות ברזל | |
| פיגועים | רצח אבי סספורטס ואילן סעדון • חטיפת נסים טולדנו ורציחתו • הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בירושלים (1996) • הפיגוע בדיזנגוף סנטר • רצח שלושת הנערים • הפיגוע בקו 5 • הפיגוע בדולפינריום •הפיגוע במלון פארק•הפיגוע במסעדת סבארו•הפיגוע במסעדת מצה | |
| מנהיגים | אחמד יאסין | |
| תקשורת, תעמולה וחינוך | ערוץ אל-אקצה • האוניברסיטה האסלאמית בעזה • תקוף, תעשה פיגועים | |